מצוקי תל ברוך ת”א

מבט אווירי של דיונת חול בחוף תל ברוך בעבודות הקמת חיזוק המדרון ובניית קיר הים.

מצוקי תל ברוך ת”א

הרקע

מכרז לשיקום וחיזוק מדרונות וביצוע שוברי גלים. הפרויקט מבוצע עבור עיריית ת”א כחלק ממכרז שהחברה הינה הזכיינית בו במשך 4 שנים. במסגרת עבודה זאת, קרן היסודות ביצעה קיר ים לחיזוק מצוק תל ברוך (תב״ע 3700) אשר משמש כדיפון ימי למצוק. קיר הים בהגדרתו הינו קיר המפריד בין האזור הימי והאזור היבשתי ומשמש בחלקו כסוללה ימית התומכת במדרון. במהלך השנים, גלי הים חותרים תחת בסיס המדרון וגורמים לו למצב של צניר? דהיינו הפיכתו למצוק קעור. פעולת גלי הים מערערת את חוזקו של המדרון וגורמת להתמוטטותו, דבר המהווה סכנה ממשית לחיי המתרחצים בחוף.
כחלק מהעבודות קרן היסודות ביצעה חפירה בעומק של 2.5 מטר לתוך חול הים ובנתה קיר מסלעים במשקל של עד 2 טון אשר היווה את הדיפון למדרון. בעבודה זו השתמשנו גם באבן בסיס וכן ביריעות גאו-טכניות להשלמת חיזוק קיר הים. העבודה בוצעה לאורך כ-500 מטר מקו החוף, כולל כניסה ושיקום של הוואדיות וטיפול בארוזיה הנגרמת על ידי מי נגר עלי (שיטפונות מי הגשמים). הטיפול בארוזיה בוצע ע״י גביונים ומזרונים עם אבן, במקומות שמי הנגר העלי חרצו בקרקע.
כחלק מפעולות שיקום המצוק בוצעו גם עבודות עפר כבדות לביטול השיפוע ההפוך של המצוק שנגרם עקב פגעי מזג האויר והרוחות ולתיקון נזקי הגלים בחלקים מסוימים של המצוק. בחלקו העליון של המצוק נוצר שיפוע הפוך שיצר כמעין זיז שהיה צורך לשבור ולהפוך את שיפוע המדרון משיפוע של 90-100 מעלות לשיפוע של 45 מעלות, כדי למנוע קריסת סלעים והתמוטטות ראש הרכס על המתרחצים.
כחלק מתפיסה של פתרון ירוק למניעת גלישת המדרון , בוצעה בסיום העבודה זריעה בהתזה על גבי המדרונות כך שצמחייה תגדל על המדרון ובכך תמנע חלק מנזקי הארוזיה. העבודה לוותה ע״י יועץ קרקע צמוד וע”י רשות שמורות הטבע והגנים.

מטרת הפרויקט

חיזוק ושיקום המדרון וחיזוק רגל המדרון בעזרת עבודת דיפון.

לוחות זמנים

העבודה נמשכה כ-12 חודשים והסתיימה על הצד הטוב ביותר בהתאם להזמנת עיריית תל אביב.

אתגרים בפרויקט

האתגרים מולם ניצבנו בפרויקט – עבודה תחת אילוץ של הימצאות אזרחים בסביבה, עבודה בתיאום עם פקחים ומאבטחים כדי למנוע כניסת אזרחים וסקרנים לתוך אזור חוף הים. הפרויקט מבוצע בחלקו בשמורת טבע – כך שכל עבודה המבוצעת כ-300 מטר מהחוף מפוקחת ע״י רשות הטבע והגנים. אתגר נוסף – מצב הים – כל אימת שהים עלה לגובה גלים של מעל מטר אחד, היה כורח להספיק ולסיים את העבודה בטרם יפגע הים בעבודה שבוצעה. לא ניתן לשלוט בגובה הגלים, ברוחות ובסערות בים ועל כן, לא אחת העבודה שנעשתה ירדה לטמיון עקב הנזקים שנגרמו ושטחים רבים הוצפו בים סוער כך שבמקרים רבים אף היה צורך לבצע שאיבה כדי להמשיך בביצוע קיר הים. העבודה בראש המצוק היוותה גם אתגר בטיחותי שכן לכל כלי היה צורך לצוות שני כוונים שיכוונו את מפעיל הכלי ולהפעיל שיקול דעת מקצועי עד כמה הוא יכול להגיע לשפת המצוק מבלי לגרום לקריסה שלו.

טכנולוגיות מתקדמות שנעשה בהם שימוש

בעבודה מורכבת זאת השתמשנו בטכנולוגיות המשלבות מסלעות שהובאו ממחצבות מרוחקות, מאזורים שונים בארץ, שדרשו שינוע והצבת האבנים בשטח הפרויקט. היות שלא ניתן להוביל ציוד כבד לחוף הים, האבנים הכבדות נשפכו באזור מרוחק יחסית מהמתחם והיה צורך להובילן באמצעות יריעות גאו-טכניות ורשתות פלדה שעטפו את שברי האבן כדי ליצור את ה”מזרונים” על פני המדרון המשופע.

מיקום הפרויקט

תמונות הפרויקט

מוזמנים לשתף פרוייקט זה

פרוייקטים נוספים

מבט אווירי של אתר בנייה ליד האוקיינוס.

אשכול – שדה דב

התוכניות להקמת שכונות מגורים יוקרתיות בתל אביב החדשה נכנסות לשלב הבא של הפיתוח העירוני – במתחם שדה דב הישן. התוכניות כוללות ביצוע תשתיות מלאות,...

לדף הפרוייקט
מבט אווירי של דיונת חול בחוף תל ברוך בעבודות הקמת חיזוק המדרון ובניית קיר הים.

מצוקי תל ברוך ת”א

הרקע מכרז לשיקום וחיזוק מדרונות וביצוע שוברי גלים. הפרויקט מבוצע עבור עיריית ת”א כחלק ממכרז שהחברה הינה הזכיינית בו במשך 4 שנים. במסגרת עבודה...

לדף הפרוייקט
צילום אוירי של פרויקט גלילות. רואים בתמונה את הבניין החדש ואת הפורטל

גלילות

הקמת מערכת כבישים ותשתיות מתקדמות בשטח גדול המשתרע ע”פ כ- 200 דונם בפרויקט מתחם “מגדל ביג”. התשתיות הללו יעניקו לתושבים ולמבקרים באזור חוויית נסיעה...

לדף הפרוייקט
מבט אווירי של אתר בנייה ליד האוקיינוס.

אשכול – שדה דב

התוכניות להקמת שכונות מגורים יוקרתיות בתל אביב החדשה נכנסות לשלב הבא של הפיתוח העירוני – במתחם שדה דב הישן. התוכניות כוללות ביצוע תשתיות מלאות, כגון:

מבט אווירי של דיונת חול בחוף תל ברוך בעבודות הקמת חיזוק המדרון ובניית קיר הים.

מצוקי תל ברוך ת”א

הרקע מכרז לשיקום וחיזוק מדרונות וביצוע שוברי גלים. הפרויקט מבוצע עבור עיריית ת”א כחלק ממכרז שהחברה הינה הזכיינית בו במשך 4 שנים. במסגרת עבודה זאת,